חלוקת רכוש

חלוקת רכוש ונכסי ממון

 חלוקת רכוש ונכסי הממון

חלוקת הרכוש ונכסי הממון של המשפחה, הינו מרכיב מרכזי בהליך הגירושין. את חלוקת הרכוש והממון של המשפחה, ניתן לתבוע ולבצע הן בבית המשפט לענייני משפחה והן בבית-הדין הרבני.

לכן, ישנה חשיבות מירבית בהגשת התביעה בערכאה הנכונה, בטרם הצד השני יעשה זאת. נכון הוא, שמערכת החוקים החלה הן על בית הדין הרבני והן על בית המשפט לענייני משפחה, אמורה להיות אותה מערכת חוקים - ולכן גם התוצאה אמורה להיות אותה תוצאה - אך בפועל - לא תמיד הדברים הם ככה.

ההבדלים בין בית המשפט לענייני משפחה מול בית הדין הרבני לעניין חלוקת הרכוש

ישנן פסיקות שונות בבית המשפט לענייני משפחה ובבית הדין הרבני לעניין חלוקת הרכוש.

לדוגמא: בית הדין הרבני פסק, כי אישה שבוגדת אינה זכאית לקבלת חלקה ברכוש שנצבר בזמן בגידתה. בבית המשפט לענייני משפחה - תביעה או דרישה שכזו, לא תתקבל.

בבית הדין הרבני הכלל העברי קובע, כי מה שרשום על שם הבעל - שייך לבעל; ומה שרשום על שם האשה - שייך לאשה.

בעקרון - מערכת החוקים החלה על בית המשפט לענייני משפחה ועל בית הדין הרבני, צריכה להיות זהה. בפועל, לעיתים, חלים דינים שונים, ובית הדין הרבני שוקל שיקולים מהדין העברי, אשר יש להם השפעה מכרעת על חלוקת הנכסים של הצדדים.

חזקת השיתוף - בני זוג שנישאו לפני כניסת חוק יחסי ממון לתוקף בשנת 1974

על בני זוג שנישאו טרם כניסתו לתוקף של חוק יחסי ממון ב-1/1/1974, חלה חזקת השיתוף. חזקה זו קובעת בכלליות, כי כלל נכסי בני הזוג ואשר נצברו במהלך הנישואין, שיייכם לבני הזוג בחלקים שווים ביניהם, באופן מיידי. זהו שיתוף קנייני מיידי.

לכל אחד מבני הזוג הבעלות על הנכסים המשפחתיים, ולא משנה אופן הרישום של הנכסים. לכל אחד מבני הזוג בעלות קניינית מיידית על הנכסים.

כל אחד מבני הזוג יכול לדרוש באופן מיידי את חלקו בנכסים, בכל עת. אין צורך להמתין לדבר. אין צורך להתגרש בפועל. מספיק להגיש תביעה לחלוקת הרכוש, ובית המשפט לענייני משפחה או בית הדין הרבני, צריכים לקבל את התביעה ולהורות על חלוקת הרכוש בפועל. זאת, להבדיל, מבני זוג שנישאו לאחר שנת 1974.

הלכת השיתוף - בני זוג שנישאו לאחר כניסת חוק יחסי ממון לתוקף בשנת 1974

בני זוג אשר נישאו לאחר שנת 1974, קמה הזכות לאיזון הנכסים, בהתאם לחוק - רק לאחר פקיעת קשר הנישואין, או בגירושין בפועל, או חלילה, לאחר מות אחד מבני הזוג.

מצב דברים זה הינו מצב קשה - מאחר - ובפועל - לא ניתן לבצע איזון וחלוקה של הרכוש, עד לאחר ביצוע הגט, או חלילה, מותאחד מבני הזוג.

כיום שונה החוק!

כיום נקבע, כי לא צריך עוד להמתין עד לביצוע הגט בפועל, אלא מספיק שעברה שנה מאז תחילת ההליכים, או שישנן נסיבות אחרות שמצדיקות את חלוקת הרכוש בפועל גם טרם פקיעת הגירושין וביצוע הגט והגירושין בפועל.

מה מתחלק?

התשובה הפשוטה היא - הכל! כל הרכוש של הצדדים, אשר נצבר במהלך הנישואין, מתחלק בין הצדדים, שווה בשווה ביניהם.

פנסיה, קופות-גמל, זכויות כספיות, מניות, כספים, נכסי מקרקעין, וכל זכות אחרת ששייכת לצדדים ורשומה על שם מי מהם, ואשר נצברה או הושבחה במהלך הנישואין.

מה לא מתחלק?

רכוש שהביא צד אחד מלפני הנישואין - ולא הכניס אותו לקופה המשותפת של המשפחה!

לדוגמא: אדם אשר היתה לו דירה טרם הנישואין, ובמהלך הנישואין עברה המשפחה להתגורר בדירה, שיפצה אותה מכספים משותפים, השביחה אותה, גרה בה שנים רבות - ייתכן מאוד, כי למרות שמדובר בדירה ששייכת רק לצד אחד מלפני הנישואין - ייקבע כי הדירה שייכת לשני הצדדים!

ירושות - ירושות וכספים שמתקבלים במהלך הנישואים, אינם נכסים שמתחלקים בין שני הצדדים - ושוב - רק במידה והם הופרדו (לדוגמא: אדם אשר קיבל סכום כסף גדול כירושה, והפקיד את הכסף בחשבון בנק נפרד - הדבר יעיד על הפרדה רכושית לעניין הכסף הזה, והוא לא יתחלק בין הצדדים).

נכסים שנתקבלו במתנה - נכסים שקיבל מי מהצדדים במתנה, אינם בין הנכסים שיש לאזן אותם.

העלמת נכסים

המצבים הקשים - והריבים הגדולים - הם כאשר נדמה לאחד מבני הזוג, שבן הזוג האחר העלים נכסים מהמשפחה. בין אם זה כספים אשר לא הוכנסו לקופה המשותפת של הצדדים; בין אם זה לעיתים נכסים אשר נרשמו רק על שם בן זוג אחד, וכיום לא ניתן לגלות אותם ולמצוא אותם, ועוד.

ישנה חשיבות רבה לאיסוף חומר רלוונטי טרם פתיחת ההליכים. מציאת מסמכים בבית, ואם אין ברירה - ביצוע חקירה כלכלית. מדהים לראות מה אנשים מגלים שהם לא יודעים...

גם ניסיון ליצירת חובות פיקטיביים כלול בזאת, מאחר וגם חובות מתחלקים בין בני הזוג, ולכן, לעיתים, ינסה בן זוג אחד ליצור חובות פיקטיביים על-ידי לקיחת הלוואות או ניסיון להצגת מצגים שונים.

חובות

כמו השיתוף בזכויות - כך השיתוף בחובות. חובות שנבעו ממהלך החיים המשותפים, או מרכישת נכס משותף וקשורים לנכס המשותף, הם משותפים. כשם שבן הזוג מתחלק בזכויות, כך מתחלק הוא גם בחובות. אם אחד מבני הזוג חייב סכום מסוים לצד שלישי, הרי שבני הזוג נושאים בחוב זה בחלקים שווים במערכת היחסים הפנימית שביניהם, מבלי שהדבר יקנה לצד השלישי זכות תביעה כנגד בן הזוג השני.

מי מהצדדים אשר נטל הלוואה מהבנק, גם הצד השני יהא חייב בה, אלא עם כן, הוא יוכיח, כי הוא לא ידע על קיום ההלוואה, וכי הוא לא היה שותף לה או לא השתמש בכסף. הוכחה של דבר שכזה, היא קשה מאוד.