לעזוב את הבית או לא לעזוב?
לעזיבת דירת המגורים המשותפת בה מתגוררים הצדדים, יכולה להיות משמעות בעיקר בשני תחומים עיקריים: האחד - עניין מזונות האישה, והשני, עניין משמורת הילדים.
בנושא הזכויות הקנייניות בדירת המגורים המשותפת של בני הזוג - אין כל רלווטיות מי גר בבית, ועצם עזיבת דירת המגורים המשותפת, אינה מעלה ואינה מורידה מהזכויות הקנייניות של אדם בדירה הרשומה בשמו.
אישה שעוזבת את דירת המגורים המשותפת ומזונות אישה
אישה אשר עוזבת את דירת המגורים המשותפת של הצדדים, ואינה חיה עם בעלה - אינה זכאית למזונות אישה מבעלה.
למרות זאת, נקבע במספר פסקי-דין, כי במידה והיתה סיבה מוצדקת לכך שהאישה עזבה את דירת המגורים המשותפת (כגון אלימות פיזית או מילולית), העזיבה של הדירה המשותפת, לכשעצמה, אינה שוללת את זכאותה למזונות אישה.
בעל שעוזב את דירת המגורים המשותפת
כאשר הבעל עוזב את דירת המגורים המשותפת, הוא עדיין יהא חייב במזונות האישה, גם אם הוא לא גר בדירה.
לא ניתן לחייב צד - בעל או אישה - לעזוב את דירת המגורים המשותפת. הדרך היחידה למנוע מבעל או אישה להתגורר בדירת המגורים המשותפת, הינה דרך צווי-הגנה או צווי-מניעה או צו למדור שקט ושליו, והסיבה לצווים האלה היא אחת, הגנה על הצד שמבקש את הצווים.
צווים אלו נועדו להגן על האישה או הבעל והילדים מהצד השני, ונדרשות הוכחות אמיתיות כדי לקבל צווים שכאלו על-ידי בית המשפט לענייני משפחה או בית הדין הרבני.
לכן, במקרים המתאימים, בהם ישנה אלימות פיזית או מילולית, או מצב בו לא ניתן להתגורר עוד תחת קורת גג אחת, בשל סיבות אובייקטיביות אמיתיות - ניתן לפנות לבית המשפט לענייני משפחה או לבית הדין הרבני בבקשה למתן צווים מתאימים.
ישנה חשיבות רבה בקבלת ייעוץ-משפטי טרם נקיטת הליך כלשהוא, לכן חשוב, כי במידה והינכם מתלבטים האם לעזוב את הדירה המשותפת או לא, להיכן לעזוב, מתי לעזוב, ומה לעשות - בטרם תעשו דבר, תקבלו ייעוץ משפטי מתאים, שיסביר לכם את מלוא זכויותיכם המשפטיות, בהתאם למצבכם המשפטי המדויק! | 
)
